הקשר בין ספורט לנפש
עליית קצב החיים בתקופה האחרונה היא משמעותית מאוד. אורח החיים כיום משולב בעיקר מאכילת אוכל מעובד, ובילוי חלק ניכר מהזמן מול מסך הטלוויזיה או צג המחשב. אנו עובדים באמצעות טכנולוגיה שהפכה את אורח החיים לחסר פעילות.
אנו מונעים מגופינו לנוע, אם כך מה הפלא שבחברה המודרנית ישנה עלייה חדה בבעיות הקשורות לנפש כמו מצב רוח ירוד, מתח- נפשי, דיכאון, חרדה ודחק.
הקשר בין הגוף למוח:
בני אדם מתייחסים לגוף ולנפש כאל שתי ישויות נפרדות, אך לא כך הדבר. מחקרים רבים מצביעים על מערכת יחסים ביולוגית חשובה הקיימת בין הגוף, המוח והנפש. המוח, כמו כל שריר אחר בגוף, גדל כאשר משתמשים בו ומתנוון כשלא ולכן בכדי לשמור את המוח במיטבו, על הגוף לעבוד קשה.
אנו מודעים לכך שהעיסוק בספורט גורם לנו להרגיש טוב. הסיבה היא שבזמן פעילות גופנים אנחנו מגדילים את כמות האנדורפינים. שהוא גורם המשפיע על הרווחה הנפשית, אבל זו לא הסיבה המרכזית, אלא השפעה נלוות. הסיבה האמיתית להרגשה הטובה כל כך היא כשאנו מבצעים פעילות גופנית אנו משפיעים על מוחנו לפעול בצורה טובה יותר.
בזמן פעילות גופנית הגוף מפריש אנדורפינים וחומרים נוספים הנותנים תחושה חיובית וכוח נפשי. אימון גופני מעלה את רמות הסרוטונין, הדופמין והנוראפינפרין שהם שליחים עצביים המוליכים מחשבות ורגשות. הדופמין, חשוב למוטיבציה ולקשב, משפר את מצב הרוח, מגרה את מערכת הקשב ומעניק הרגשה של שביעות רצון כאשר אנו משיגים דבר מה. מחקרים מראים שאימון גופני קבוע מגדיל את מאגרי הדופמין במוח ומעודד יצירה של קולטני דופמין במוח. אימון גופני גם מעלה מיד את רמות הנוראפינפרין במוח. הנוראפיפרין מעיר ומפעיל את המוח ומשפר את ההערכה העצמית, הקשורה ישירות למצב הרוח והנפש. באותה המידה אימון גופני משפיע על הסרוטונין החשוב למצב הרוח, לבקרת דחפים ולהערכה העצמית.
אימון גופני סדיר משפיע על הרווחה הנפשית מבחינה ביולוגית, פיזיולוגית ומנטאלית גם יחד, וזה הוא היופי שבדבר- בעזרת השימוש באימון הגופני כדרך טיפולית ומניעתית של בעיות הקשורות לנפש אנו משפיעים בו זמנית על הגוף והמוח גם יחד.
אימון גופני מסיח את הדעת - התנועה מביאה אותנו לחשוב על דברים אחרים.
אימון גופני מפחית את המתח מהשרירים
אין כמות מסויימת או סוג מסויים של אימון שיגרום לכך- המטרה העיקרית היא לזוז, להיכנס לכושר ולאתגר את הגוף בקביעות.
מחקרים רבים מראים שככל שרמת הכושר שלנו משתפרת, כך משתפרת פעולת המוח שלנו ומצב הרוח שלנו. נמצא כי בין אם מתאמנים בעצימות נמוכה או גבוהה ובתדירות משתנה התוצאה היא זהה- ירידה בתסמיני המחלה הנפשית ושיפור במצב הרוח. ההבדל היחידי הוא האחוז וקצב השיפור בתסמינים
לסיכום, כדאי לזכור שזהו תהליך,ולא תרופה מיידית, והאסטרטגיה היא לעשות משהו בכדי לגרום למוח להתחיל שוב לעבוד.
בהצלחה!